ערב שבת קודש פרשת בראשית

                                                             

                                                                    ... מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה'...

 

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם...

 

כאשר קוראים את הפסוק בדיקדוק יתר, מבינים מיד שיש טעות בכתוב. בתחילה מדבר הפסוק ביחיד ולאחר מכן ברבים. כולם מכירים את כל הפירושים והמדרשים לפסוק זה. אבל.. אני רוצה לקחת את זה למקום אחר בסיעתא דשמייא. זה המקום היחיד בעולם ש 1+1=1! ידוע שבתחילה ברא אותם כאחד ורק לאחר מכן הפריד ביניהם . אבל ראו פלא יפה.. בסוף יום השישי נכתב:

 וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. זה היום היחיד אם זיכרוני לא בוגד בי, שנכתב טוב מאוד.. ורק לידיעה! שהניתוח להפרדה בין אדם לחוות  נעשה לאחר מכן. לכן נראה לי שהקב"ה מלמד אותנו (הזוגות) משהו חשוב לחיים! ברגע שנבין ש 1+1=1! זה אומר למרות שאנו 1 בפני עצמו, אבל אם נסכים להתחבר ולהיות 1.. אז הכל יהיה טוב מאוד. ברגע ש 1+1=2.. שכל אחד לא מוכן לוותר בשביל האחר.

את ההמשך אנחנו יודעים..

וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם....

 

לכן עלינו ללמוד להיות 1+1=1..ואז בעזרת ה' יהיה טוב מאוד.

 

 

                                  ערב שבת קודש פרשת נח 

 

                                                          ראש חודש חשון... מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה'..

 

וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ..

כאשר היינו ילדים סיפרו לנו, שהרצון של אנשי בבל לבנות עיר כאשר ראשו יגיע עד השמיים ממש! אבל גדלנו וכולנו מבינים שלא באמת ניתן לבנות מגדל שראשו יגיע לשמיים. אם כך מה היתה הבעיה בבניית המגדל? נראה לי בסיעתא דשמייא.. אם נתבונן היטב בפסוק,, הבעיה של אנשי בבל היתה הגאווה "נעשה לנו שם" לפני שנפוץ בארץ ונתפזר , קודם כל נעשה לנו שם. שלמה המלך אמר "טוב שם, משמן טוב". לכאורה עשיית שם, הוא דבר טוב. אז איפה הבעיה? אז כמו שכתבתי זה עניין הגאווה. אנשי בבל מטרתם היתה לבנות מגדל גבוה, גובה הוא ההיפך מהענווה. ושלמה המלך התכוון לשם טוב! לא לשם מצד הגאווה.

 

לכן עלינו ללמוד להשאיר את שמנו הטוב בכל מקום, אך אל לנו חס ושלום לחשוב שהטיפוס גבוה, הוא השם הטוב.