קורות חייו 

יעקב (קובי) אקריש ז"ל נולד בבית שמש בה' בסיון תשל"ז (1977) להוריו יצחק ופרלה אקריש יבדל"א, ואח למרים שירה ואברהם.

 

יעקב למד בבית הספר היסודי חינוך עצמאי , לאחר מכן למד בכיתות ז'- ח' בישיבת קריית נוער בירושלים. את לימודי התיכון סיים בבית הספר המקיף פירסט אמי"ת בית שמש.

 

עוד בהיותו ילד חלם להיות נהג אמבולנס בתחנת מד"א הסמוכה לביתו. בגיל 13 החל להגיע לתחנה ולשטוף אמבולנסים, העיקר להיות שם.בגיל 15 ,לאחר שהוכשר  לתפקיד מגיש עזרה ראשונה צמח הקשר הארוך שלו עם מד"א. בשנים אלו היה מגיע בכל הזדמנות למשמרות השונות, בהמשך עבר קורסים שונים ואף הדריך מתנדבים בעשרות קורסים.

 

בגיל 18 התגייס  למשמר הגבול כחלק מהמסורת המשפחתית,במג"ב שירת ביחידת מתיל"ן ועבר בהמשך לסמ"ג (סיירת מג"ב). גם בהיותו לוחם ,המשיך להתנדב במד"א בכל הזדמנות . לאחר שחרורו ממג"ב שב לצור מחצבתו ושימש נהג אמבולנס בתחנת בית שמש, תפקיד שמילא במסירות נפש מתוך שליחות והקרבה אינסופית. יעקב היווה דוגמא להערצה וחיקוי עבור נערים ועובדים ותיקים.

 

בנוסף,  שימש 20 שנה גבאי בית הכנסת רשב"י (הצריף) בסמוך לתחנת מד"א, בית כנסת שעמד על סף סגירה, ויעקב מסר את נפשו עבור המקום שלא ייסגר ,ויהווה מרכז רוחני לתושבי השכונה ומקום תפילה עבור עובדי מד"א . במאור פניו קיבל וכיבד כל מתפלל ויחסו המיוחד כלפי הילדים הקטנים היה לסמל ולמופת.

בגיל 33  חזר יעקב לשירות קבע במשמר הגבול ביחידת המסתערבים באיזור שכם, גם שם בלטה תכונת המסירות והנתינה האינסופית עבור עמיתיו  ליחידה, לאחר שנתיים בשירות הקבע יעקב השתחרר והתחיל לעבוד כנהג הסעות וכסדרן.

 

בגיל 39 לקה יעקב במחלה הקשה ועבר טיפולים ואשפוזים רבים. גם במצבים הקשים ניכרה דאגתו לסובבים אותו ולמתפללי בית הכנסת, בשארית כוחותיו שימש בראש השנה וכיפור האחרונים  סומך ובעל תוקע כשהתרגשות אדירה ממלאת את חלל בית הכנסת.

 

בחודשים האחרונים לחייו סבל ייסורים רבים, ולמרות זאת לא התלונן ולא הדאיג את קרוביו וחבריו. במוצ"שק  "וישב יעקב" יז' כסליו תשע"ט החזיר את נשמתו לבוראו והוא בן ארבעים ואחת.

 

 

                                                                                                              יהי זכרו ברוך