יחזקאל טוינה ז"ל לוחם סיירת אגוז

חזי

 

חזי אחי נולד בעירק ,  בגיל 3 חודשים עלינו ארצה . בשנתיים הראשונות חיינו באוהלים במעבורת נס-ציונה . מאוחר יותר עברנו לבית דו משפחתי עם שני חדרים , 12 נפשות . את לימודיו מהגן ועד כיתה ח' למד בנס –ציונה . לימודי היסודי בבית ספר הדר ומאוחר יותר למד שנה אחת באורט  רחובות .  היה תלמיד בינוני ולא מצא את עצמו באורט והחל לעבוד בשוק האזרחי . הוא עבד בבית דפוס והתגייס גיוס מוקדם לפני הגיעו לגיל 18 

חזי היה בחור גבוה , רחב כתפיים , ובאותה מידה גם רחב לב , צנוע ללא דרישות מרובות והשתלב יפה ביחידת אגוז הותיקה שבתקופתו מנתה כ-60 איש . הוא היה מודע היטב לסכנות האורבות לו ולחבריו ביחידה , אך עם זאת לא דבר מעולם על הפעולות אותן ביצעה היחידה 

בשבת הגורלית הוא היה בבית , טלפון עדיין היה יקר מדי בבתים באותה תקופה . הוא חרש את העיר עד שמצא אסימונים אצל מספר שכנים , טלפן ליחידה ונקרא לשוב . לפני צאתו הוא השאיר מספר טלפון לאחותנו כדי שהיא תצלצל למחרת . במקום שהיא תצלצל , הגיע קצין העיר רחובות אלינו לבית  

אבי  ז"ל דרש מאתנו להמשיך ועשה כל מאמץ כדי שהמשפחה לא תתפורר. בעיניו ובעיני אימי כבה האור , למרות מאמציהם ניכר היה הכאב העצום. עובדה שבלטה במיוחד באירועים משפחתיים חגיגיים 

שני בני דודים נקראו על שמו  , ובני אלי התגייס לאותה יחידה (מחודשת) . את חפציו האישיים לא יכולנו לקבל מאחר ובמלחמת יום כיפור היינו מגויסים 6 אחים ואחיות ולא ניתן היה לגשת וקבל את חפציו עם פרוק היחידה הותיקה . פרוקה כידוע , נבע מהצורך לצוות את קציני היחידה ולוחמיה ביחידות אחרות שנפגעו קשה במלחמה.

הלוואי וקיימת אפשרות לראות את חפציו האישיים פעם נוספת ולשמרם .

                                   

                                                                                    כתב האח 

                                                                          טוינה יוסי